אסרטיביות פרקטית
ביטחון עצמי בתקשורת
לפני שנדבר על ביטחון עצמי בתקשורת ועל אסרטיביות כדאי להסתכל קצת על הדרך שבה בד"כ אנשים מתקשרים ולהציע דרך חדשה המועילה יותר.
מודל התקשורת היום יומי הרגיל
אנו מנסים לשכנע את השני (אלא אם כן כבר התייאשנו) אנו מסבירים לעצמנו ולאחרים, את חוסר הצלחה לשכנע את האחר, בכך שהוא לא מבין, שהוא לא מודע או שהוא לא חכם וכו', או שהוא פשוט אחר.
התוצאה: תחושת נתק והפרדה עם רוב האנשים, היחסים מצטמצמים לתחומים שבאופן טבעי, אנו כבר מסכימים עליהם, מסכימים שלא להסכים, נחמדות מאולצת, הימנעות מתקשורת עמוקה, איננו חושפים עצמנו ממש לחיים. כל זה כמובן באופן אידיאלי, כאשר אין חיכוכים משמעותיים יותר.
כלומר גם אם נמאס לנו להתווכח ואנו מוותרים על הניסיונות לשכנע את האחר, אנו נמנעים משיחות עומק וכך משמרים את הריחוק.
מודל Meaningful Communication Meditation) MCM)
נקודת הנחה: ההבנה והראייה שלי חלקיות בלבד – תמיד.
אנו מנסים לשכנע את השני ובמקביל אנו מתאמצים להשתכנע ע"י השני!
מה שמניע אותנו: הרצון להיפגש באמת, הרצון לבטא אהבה, הרצון לשתף פעולה, הרצון להתפתח וליצור הבנות יותר ויותר אינטגרטיביות. (הבנות שמצליחות לארגן בהגיון יותר ויותר פרספקטיבות או נקודות השקפה מנוגדות)
בלהשתכנע, אני מתכוון יותר 'סטייט אוף מיינד', להלך רוח כללי, לניסיון לחבר בין חלקי רעיונות (שלי ושל בן שיחי) ולא סתם להשתכנע בכל מה שאומרים לי.
מכאן מגיעים לאחד משלוש התוצאות (כששניים משתפים פעולה):
1. אחד מאיתנו מצליח להשתכנע. קורה במידה והאחת מהפרספקטיבות בשיחה, כוללת את הפרספקטיבה השנייה ובמידה ואנו מוכנים להכיר בכך!
המחשה ויזואלית: דמיינו שאתם עומדים מאוד קרוב לקיר פסיפס עצום. עכשיו תיקחו כמה צעדים אחורה ותוכלו לראות יותר מהקיר (הפרספקטיבה שלכם התרחבה וכוללת את מה שראיתם קודם)
2. אנו מצליחים לראות גם את האמת שבעמדה של האדם השני אך איננו יודעים כיצד לישב את הסתירה או את הפרדוקס. אנו כן יכולים להיות במרחב משותף של אי ידיעה.
3. אנו מצליחים ליישב את הפרדוקס. לדוגמה מגיעים להבנה גבוהה יותר וכוללת יותר המבחינה בין מצבים שונים. מצבים שבהם מה שאני אמרתי נכון יותר ומצבים שמה שהשני אמר נכון יותר.
כאשר שניים משתפים פעולה באופן שמאפשר את התוצאות האלה הם יכולים לחלוק ענווה, כבוד הדדי, חברות, שותפות, אהבה אינטליגנציה והתפתחות חסרת תקדים.
כאשר רק אחד לומד לתקשר באופן הזה (וזו האפשרות הרביעית) הוא לומד ענווה, לומד לכבד את האחר וגם מתפתח ומתקדם. בנוסף ככל שהוא מתמחה בתקשורת כזאת הוא יכול לפצות יותר ויותר על "חוסר שיתוף הפעולה" של אנשים אחרים, או בן הזוג, ולשפר מאוד את מערכות היחסים.
כאשר אתם מתקשרים באופן הזה את הופכים את עצמכם למתנה לבני אדם שסוף סוף ייהנו ממישהו המנסה להבין אותם באמת ולא רק להתווכח. בכל מקרה זה יפתח את החשיבה שלכם בצורה בלתי רגילה ויעזור לכם לפתח ביטחון עצמי בחשיבה שלכם שהינו מרכיב קריטי לביטחון עצמי.
מה הקשר בין המודל התקשורתי הזה לבין ביטחון עצמי ואסרטיביות?
אסרטיביות הינו נושא מורכב, אך אחד מהקשיים המרכזיים הקשורים אליו הוא הקושי להתבטא בחופשיות מחשש לעורר התנגדות שלא תדע איך להתמודד מולה. נתניאל ברנדון מסביר כיצד הכניעה לפחדים האלה פוגעת בהערכה העצמית שלנו.
כאשר אתה מיומן (או אפילו מתאמן) בלתקשר על קו האמצע שבין לשכנע את האחר בצדקתך, לבין להתאמץ לראות את האמת בדבריו (לחפש חלקים מדבריו שאתה יכול להסכים לגביהם) אינך נלחם כנגד האחר, אלא אתה בעמדת שיתוף פעולה.
עמדת שיתוף פעולה היא דרך מצוינת ואינטליגנטית להתמודד במצבים שבהם ישנה אי הסכמה. זה קל כי אינך נלחם. במצב זה אתה יכול כל הזמן לבטא את עמדתך כשאתה לוקח בחשבון את דעתו של האחר (ומראה זאת).
תרגול:
כדי להבין כיצד גישה זו יכולה לעזור לך להתחיל להתבטא בחופשיות היזכר במצב שבו מישהו דיבר איתך וחששת לבטא את עצמך כדי לא לעורר התנגדות.
נסה להיזכר בדברים שהוא אמר, נסה להיזכר בכמה שיותר טיעונים וחלקי טיעונים שהקשבת להם בלי שהסכמת אליהם אך גם מבלי יכולת להגיב.חפש (התאמץ למצוא) בתוך כל מה שהוא אמר חלקים שיכולת להסכים לגביהם.
עכשיו דמיין את עצמך אומר לו: "אני חושב שאתה לגמרי צודק בעניין זה וזה, מה שאני חושב זה…", וכאן אתה מכניס את הזווית שלך.
במצב זה תוכל לחוש שאתה יכול להתבטא גם ללא חשש וגם מבלי להיכנע.
אם הוא בעניין תהיה לכם שיחה מעניינת ואם לא, תוכל להמשיך ולהתאמן ולפתח את המיומנויות התקשורתיות שלך ובכל מקרה לא תקריב את תחושת הערך העצמי שלך ותעשה צעד משמעותי בלפתח ביטחון עצמי.