עקרונות בסיסיים לטיפול עמוק ומרפא

העיקרון הראשון – הצורך לפרוץ את "המחסום לשינוי".  העיקרון השני – לדעת לעבוד נכון עם כאב. העיקרון השלישי – עבודה על  הדפוס או הקושי,בשלמותו.    למה הכוונה?

לפרוץ את המחסום לשינוי

אחד המחסומים המשמעותיים ביותר ליצירת שינוי עמוק ויסודי, נוצר מהחיבור בין דימוי עצמי שאינו תואם את המציאות, לבין "עמדת גאווה" הגורמת לנו לשמור על הדימוי העצמי שיצרנו.

כאשר אנו מחזיקים ב"עמדת גאווה", המשותפת לרוב בני האדם, אנו טוענים בביטחון שאנו מכירים את עצמנו היטב. אנחנו "מוכיחים" זאת כביכול בכך, שאנו מכירים גם בצדדנו השליליים.

מפתיע לגלות שפעמים רבות אנו נאחזים בדימויים עצמיים שליליים, שמכאיבים לנו, באותה עוצמה כמו שאנו נאחזים בדימויים עצמיים חיוביים. זאת, בין אם הדימוי מדויק ואם לאו.

מה שחשוב להבין הינו שהיאחזויות אלו, מהוות כוח משמעותי המתנגד לשינוי ממשי ולריפוי. ככל שאנו נאחזים בדימוי העצמי העכשווי שלנו, כך היכולת ליצור פריצת דרך קטנה.

בעזרת יצירת מרחב מוגן ובטוח עם מטפל אכפתי, רגיש ובעל ראיה חודרת אפשר לשחרר את המחסום, ולאפשר פריצת דרך שנראתה בלתי אפשרית קודם לכן.

עבודה נכונה עם כאב

קל להבין מה זו עבודה נכונה עם כאב על דרך השלילה. ישנן שתי דרכים עיקריות לעבודה עם כאב שאינן פותרות את הגורמים לו: האחת היא הימנעות ממנו. והשנייה הינה התבוססות בו.

חשוב לראות שסבל בדרך כלל נוצר מהנטייה לברוח מכאב. נדמה לנו שאיננו מסוגלים להכיל רמה מסוימת של כאב, ולכן אנו בורחים ממנו בדרכים מגוונות: ע"י אכילה או ע"י צפייה בטלוויזיה או פטפוטים עם חברים או בחלימה בהקיץ או אף בניסיונות לחשוב על הדברים בצורה חיובית.

לא שפעילויות אלה בהכרח שליליות, אך כאשר הן משמשות כנתיבי בריחה מהכאב, על פני השטח, הכול לכאורה בסדר, אך עמוק בפנים, אנו חווים שמשהו בכלל לא בסדר.  

כלומר על ידי כך שאנו יודעים להימנע מכאב, איננו באמת פותרים את הסיבות להיווצרותו ולכן הוא כל הזמן ממשיך להתקיים, וזוהי בעצם החוויה של סבל בחיינו.   מצד שני, כאשר אנו שוקעים לתוך תהומות של ייאוש וחווים את עצמנו מסכנים, אנו עשויים להאמין שאנו פוגשים וחווים את הכאב ישירות, אך בפועל אין זה כך.

אומנם כאשר אנו חושבים עוד ועוד על הבעיות שלנו, ועל כמה "אני לא בסדר" או על כמה "האחרים" פוגעים בי – זה בהחלט כואב, אך הכאב הזה הוא לא הכאב המקורי. זהו כאב שהוא תוצר לוואי של עמדת קורבן, שאינה "יודעת" באיזה אופן היא יכולה לקחת אחריות.

למעשה גם ההתבוססות בכאב, הינה סוג של הימנעות מאוד מתוחכמת מן הכאב המקורי.   לעומת זאת כאשר אנו פוגשים בכאב באופן ישיר מתרחשים שני דברים נפלאים. האחד – אנו מגלים שאנו גדולים יותר ממנו ולמרבה הפלא אנו מסוגלים להכיל אותו.

השני – אנו חווים שאנו סוף סוף פוגשים את עצמנו. את עצמנו הכואב, שנמנענו ממנו כל כך הרבה זמן. אנו חווים בו זמנית כאב, ריפוי ושחרור. אם נלך לתרפיסט שבעצמו נמנע מכאב הוא לעולם לא יוכל להוות מרחב שבו ריפוי מלא מתרחש. לכל היותר, וגם זה חשוב, הוא יוכל לעזור לך להסתכל על מצבך וחייך באופן נכון יותר ובריא יותר.

מעבר לכך חשוב להבין שלא כל מפגש עם כאב הוא בהכרח מרפא. לעיתים, כאשר אנו פוגשים כאב עמוק מבלי שיש לנו עדיין את המשאבים הפנימיים הדרושים להכילו, המפגש עלול דווקא להעמיק את הסבל.

למשל, אדם הנושא בתוכו תחושה עמוקה של חוסר ערך, שעדיין מאמין שאינו ראוי לאהבה, עלול לחוות את המפגש עם הכאב כאישור לכך שבאמת אין לו ערך. במקום להשתחרר מהפצע, הוא עלול להזדהות איתו עוד יותר ולשקוע בתוכו.

לעומת זאת, כאשר אותו אדם כבר פיתח ידיעה פנימית יציבה מספיק שהוא בעל ערך, הוא יכול לפגוש את הכאב של חוסר הערך מבלי להאמין שהוא מגדיר את מי שהוא. כעת הוא יכול לחוות את הכאב כפצע שהוא נושא בתוכו, ולא כאמת על עצמו.

מתוך עמדה זו הוא מגלה שהוא גדול יותר מהכאב ומסוגל להכיל אותו. במקום לברוח ממנו או להתבוסס בו, הוא יכול לפגוש אותו ברגישות ובחמלה, לעבד אותו ולאפשר ריפוי עמוק.

לכן, לא די בעצם הנכונות לפגוש כאב. חשוב גם לפתח את הקרקע הפנימית שמאפשרת לנו להגיע מוכנים לפגוש אותו באופן מרפא.

עבודה על הדפוס או הקושי בשלמותו

אפשר לדמות פתרון וריפוי להשלמה של פאזל. בדיוק כמו בפאזל, ככל שאנו מוצאים יותר חלקים ומרכיבים אותם יחד באופן המתאים, כך הריפוי והפתרון שלמים יותר.

אך גם כאשר מרכיבים את הפאזל באופן חלקי אנו חשים הקלה ושיפור.   מי שעבר טיפול ממושך שארך חודשים רבים ואף שנים, ולמרות זאת בעייתו לא באה על פתרונה המלא – הסיבה לכך נעוצה בכך שבכל פעם הוא הרכיב חלקים אחרים של הפאזל, אך טרם ראה את התמונה בשלמותה.

פעמים רבות נדמה לנו כאילו הבעיה או הקושי המפריעים לנו, נהירים ומובנים לנו, אך במידה והבעיה עדיין מטרידה אותנו, משמעות הדבר היא שאין הדבר כך.

לרבים יש ידע ותובנות פסיכולוגיות מקריאת ספרים או מטיפולים ממושכים, אך בעיתם אינה נפתרת. מצב זה קורה כאשר עדיין חסרים חלקים מהפאזל, או לחילופין כאשר הם עדיין לא יודעים כיצד לפגוש בכאב באופן מרפא – חלק חשוב מהפאזל.

הייחודיות של  הטיפול הטרנספורמטיבי המוצע כאן, הוא בכך שהוא מטפל בו זמנית במימדים רבים, ומשתמש בגישות ושיטות רבות כדי להגיע לכל חלקי הפאזל (מאחר והשיטה היא סינתזה של שיטות וגישות רבות).

פסיכולוגיה של ביטחון עצמי ב־Facebook