ערך עצמי וביטחון עצמי ע"פ נתניאל ברנדון

אתחיל ואסביר שנתניאל ברנדון הינו חלוץ ופורץ דרך בתחום של הערכה ובטחון עצמי הוא חשף את שש היסודות המצויים בליבם של הערכה ובטחון עצמי. יסודות אלו מאפשרים גם להבין את המשמעות העמוקה של המושגים וגם לבנות להעלות ולחזק אותם.

לפני שאציג ואפרט את שש היסודות והתרגולים המבטיחים לשפר ולהעלות את ההערכה עצמית ואת הבטחון העצמי (בקישורים המתאימים) נענה על השאלה, מהו בטחון עצמי?

(בבטחון עצמי הכוונה כאן לself esteem  שהינו מושג המשלב בטחון עצמי עם ערך עצמי)

ראשית אומר שזו לא שאלה שקל לענות עליה. אומנם קל לנו להרגיש את החוויה של חוסר בטחון עצמי, את הפחדים המשתקים ותחושת הכישלון שהיא יוצרת, אך ההבנה של מה שעומד מאחורי תופעות אלו אינה מובנת מאליה.

ככל שנעמיק  לתוך שש היסודות לבניה ולחיזוק בטחון עצמי, כך התשובה הראשונית והכללית שתינתן כאן תהיה מובנת יותר.

אם כן, לפני שנעמיק לתוך שש היסודות והתרגולים נציג שני מרכיבים עיקריים, העונים על השאלה, מהו בטחון עצמי?

מהו בטחון עצמי?

המרכיב הראשון הינו ביטחון ביכולתנו לחשוב ולהתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים, החוויה שאנו אפקטיבים ומשיגים תוצאות בהתנהלותנו בעולם.

המרכיב השני הינו האמונה הבסיסית בזכותנו להצלחה ואושר, כבוד עצמי, ההרגשה שאנו בעלי ערך, שזכותנו לבטא את צרכינו ורצונותינו, להגשים את עצמנו וליהנות מפרות מאמצינו.

בטחון ביכולת לחשוב ולהתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים

באופן טבעי רובנו לא מקשרים בין טיפוח בהירות מחשבה ומודעות, עם בטחון עצמי.

עם זאת קל להבין שאם אני סומך על מוחי ושיפוטי, סביר יותר שאפעל כיצור חושב.

כמו כן מובן שככל שאני משתמש ביכולתי לחשוב ומביא את רמת המודעות הדרושה לפעולותיי, חיי יצליחו יותר. זה מחזק את אמוני במוחי.

לעומת זאת המידה שבה איני סומך על מוחי, תגרום לי להיות יותר פאסיבי מבחינה השימוש בחשיבה שלי, ולהבאת פחות מהמודעות הדרושה לפעולותיי –  ופחות התמדה לנוכח קשיים.

ואז כאשר פעולותיי מובילות לתוצאות מאכזבות או מכאיבות , אני מרגיש שזה מוצדק לא לבטוח במוחי.

 

כך בטחון עצמי והערכה עצמית יוצרות אמונות המגשימות את עצמן. ביטחון עצמי יוצר ציפיות (מודעות ולא מודעות) לגבי מה אפשרי ומתאים עבורנו. ציפיות אלו מביאות לפעולות היוצרות מציאות. כך המציאות מחזקת את האמונות המקוריות. 

בטחון עצמי במימד של האפקטיביות בהשגת תוצאות, הינו ביטחון בפעולת מוחי, ביכולתי לחשוב, להבין, ללמוד, לבחור ולהחליט.

זוהי היכולת הבסיסית ללמוד מה שדרוש, ולעשות מה שצריך כדי להגשים את מטרותינו (בהנחה שמבחינה אוביטיבית הצלחה אכן אפשרית ותלויה במאמצינו). 

אין הכוונה שאנו מאמינים שאיננו יכולים לטעות , זהו לא ודאות שאנו נוכל להצטיין בכל אתגר שהחיים יציבו בפנינו.

 

זה האמון בעיקרון ביכולתנו ללמוד מה שצריך ללמוד ושאנו מחויבים לפעול ע"פ מצפוננו וההיגיון שלנו, באופן הטוב ביותר כדי להצטיין במשימות ובאתגרים של החיים. 

בטחון עצמי עמוק יותר מידע מסוים או מיכולות והצלחות מסוימות. זהו בטחון "בדבר" שאפשר לנו להשיג את הידע ואת היכולות, בשביל להשיג את ההצלחה. זהו בטחון ביכולתנו לחשוב, בטחון במודעותנו ובאופן שאנו בוחרים להשתמש בה.

מהו בטחון עצמי?

ללא מרכיב זה של בטחון עצמי, אנו מצפים לכישלון, שדברים יפריעו וישתקו אותנו (ברמות שונות), במאמצינו להתמודד עם המשימות והאתגרים שהחיים מביאים לנו.

אנו 'חושבים' לעצמנו "מי אני שאחשוב? מי אני שאצטיין באתגרים? מי אני שאבחר שאחליט – שאעזוב את הנוחות של המוכר – שאחזיק מעמד מול קשיים – שאלחם על עקרונותיי?

אסיים הצגת מרכיב זה של בטחון עצמי והערכה עצמית בהבהרת המושג 'עמידה באתגרים הבסיסיים של החיים':

קודם כל זה להיות בעל יכולת לקיים ולכלכל את עצמנו, בהנחה שהזדמנות לכך קיימת. להיות מסוגלים לפעול באפקטיביות במערכות יחסים עם אחרים. להיות מסוגלים לתת ולקבל חום וחיבה, שיתוף פעולה, אמון, חברות, כבוד, אהבה. להיות מסוגל להיות אסרטיבי באופן אחראי ולקבל את האסרטיביות של אחרים. כושר עמידה מול קשיים ולנוכח חוסר מזל.

מהו בטחון עצמי?
האמונה הבסיסית בזכותנו להצלחה ואושר, כבוד עצמי  

המרכיב השני של בטחון עצמי הינו כבוד עצמי. כפי שבבטחון עצמי ובניהול עצמי אפקטיבי ישנה ציפייה טבעית להצלחה, כך ערך עצמי וכבוד עצמי, מערבים את הציפייה הטבעית  לחברות, אהבה ואושר, כתוצאה ממי שאנחנו וממה שאנו עושים.

כבוד עצמי הינו בטחון בערכי, בזכותי לחיות ולהיות מאושר. נוחות בלבטא את רצונותיי, צרכיי וההרגשה של חדווה וסיפוק הינם טבעיים מלידה. כמו שראינו ב"יותר מידיי בטחון עצמי, האם יש חיה כזאת?" לא מדובר באשליה שאנו "מושלמים" או עליונים לכל השאר.

זה אינו השוואתי או תחרותי כלל.

זוהי האמונה העמוקה שחיינו ואיכותם הינם שווים. שווים על מנת שנתמוך בהם, נגן עליהם ונטפחם. שאנו טובים וראויים לכבוד מאחרים. ושאושר והגשמה עצמית שלנו הינם חשובים מספיק כדי להתאמץ עבורם.

פעמים רבות אנו פוגשים אדם שהוא הרבה יותר בטוח ביכולתו, באפקטיביות שלו בהשגת תוצאות, מאשר בטוח בזכותו להיות מאושר. אדם כזה יכול להשיג הרבה אך יהיה חסר יכולת לחוות מכך הנאה וסיפוק.

אנו רואים זאת לא מעט אצל אנשי עסקים מצליחים שמרגישים חרדה רחוק משולחן העבודה שלהם. במצב זה אנו מרגישים ששום דבר אינו מספיק.

 

אם כן, בטחון עצמי נמוך אינו מונע מאיתנו בהכרח להשיג הישגים ממשיים. לחלקנו עשוי להיות כשרון, אנרגיה ודחף להשיג הרבה, למרות החוויה של חוסר ערך, כמו 'וורקוהוליק' שמנסה להוכיח שהוא שווה.

עם זאת בטחון עצמי נמוך (ערך עצמי נמוך) גורם לכך שנהיה פחות אפקטיביים ופחות יצירתיים מהפוטנציאל שלנו.

ובנוסף זה מביא לכך שנהיה נכים מבחינת יכולתנו למצוא שמחה וסיפוק מההישגים שלנו. שום דבר שנעשה לעולם יספיק. מסיבה זו רבים גם שואלים "מדוע הכאב של כישלונותיי גדול יותר מההנאה מהצלחותיי?"

כאשר אני מונע להוכיח שאני שווה, זהו 'תיק' שנמשך לנצח, כי ברגע שהסכמתי שערכי ששווי, הינו משהו שאפשר להתווכח עליו, כבר הפסדתי את המערכה.

כך תמיד יש עוד ניצחון, עוד העלאה במשכורת, עוד קידום, עוד כיבוש מיני, עוד תכשיט, בית יותר גדול, מכונית יקרה יותר, עוד הכרה ופרסים, אך הריקנות שבפנים נותרת בלתי מסופקת.

אם כן עכשיו נשאלת השאלה כיצד ניתן לחזק לשפר ולבנות בטחון עצמי וערך עצמי? 

תשובות פרקטיות ומוכחות לכך, ניתנות במסגרת שש התרגולים והיסודות של בטחון עצמי וערך עצמי, כפי שהתגלו במחקר של עשרות שנים של החוקר והפסיכולוג נתניאל ברנדון:

מהו בטחון עצמי?

אחריות אישית – כדי לחוש ראוי להיות מאושר עליי לחוות תחושת שליטה על חיי. לשם כך עליי לקחת אחריות לפעולותיי ולהשגת יעדיי.

לחיות עם מטרות – לבחור ולפעול להשגת מטרות מתוך בהירות כוונה.

יושרה  – לחיות כפי שאני מטיף או מאמין. שתהיה חפיפה מלאה בין המילים שלי לפעולות שלי.

אסרטיביות – כיבוד צרכיי, רצונותיי וערכי וביטויים באופן חופשי ושאינו לוחמני.

קבלה עצמית – הסירוב להיות ביחסי יריבות נגד עצמי. לא, ואין הכוונה לא לרצות לשנות דברים בעצמי.

מודעות עצמית – ניסיון ומאמץ להיות מודע לכל מה שמשפיע על פעולותיי, מטרותיי ועל הערכים שלי.

מהו בטחון עצמי?