ביטחון עצמי אצל ילדים

במידה ואתם כהורים תבינו לעומק כמה עקרונות, יש בכוחכם לפתור בעצמכם את חוסר הביטחון העצמי של ילדיכם.

למעשה סביר להניח שבלי כוונה עזרתם לקשיים אלה להתפתח מלכתחילה. אין שום סיבה שתרגישו רע או רגשות אשמה מאחר ורובכם תרמתם לבעיות של ילדיכם מבלי שום כוונה רעה אלא להיפך מתוך כוונותיכם הטובות והכנות לעזור, לתמוך בהם ולהכינם לחיים.

כאשר אתם קוראים שורות אלו חשוב שתבינו שהנושא מורכב ועדין ולכן אם באמת הנכם מעוניינים להבין את הכתוב תאלצו לקרוא עם תשומת לב גדולה, כנות אדירה ותום לב.

כלומר במקום לחפש איך מה שכתוב לא נוגע אליכם, חפשו איך זה עשוי להיות נוגע אליכם.

ישנן שתי דרכים עיקריות שבהם אנו תורמים לתחושת ערך עצמי נמוך ומכאן ביטחון עצמי נמוך אצל ילדינו:

1. לראות את ילדינו כבעייתיים עם פגמים וכבינוניים

2. לראות אותם כמושלמים ומיוחדים.

לראות את ילדינו כבעיתיים עם פגמים וכבינוניים

ראשית שימו לב לשימוש במילה לראות. במצבים רבים זה לא ממש משנה מה אתם אומרים לילדיכם.

ילד יכול לקרוא בין השורות ולחוש את מה שאתם חושבים ומרגישים ביחס אליו.

כלומר אתם יכולים להרעיף עליו שבחים ולעטוף אותו בביטויי אהבה, אך אם יש בכם אפילו חלק קטן אשר רואה אותו בצורה שלילית הוא יחוש בכך וזה ישפיע עליו.

אין הכוונה ש"אסור" לבקר את התנהגותו של הילד. ילד זקוק מאוד להדרכתכם אך הגבול בין ביקורת על התנהגותו לבין ביקורת על אופיו ופנימיותו הינו גבול דק ולא ברור, וקל מאוד לחצות אותו ולגרום לילד לחוש לא מוערך ופחות שווה.

במקרים רבים ילדיכם עלול לפרש באופן מוטעה אמירה, מבט או פעולה שלכם וכך ללא ידיעתכם הוא יפתח תחושות של ערך עצמי נמוך.

בד"כ התוצאה של ההתפתחות של תחושות הערך העצמי הנמוך באה לידי ביטוי בהתנהגויות של הילד בבית ובבי"ס ובאופן שבו הוא מתקשר עם ילדים אחרים.

במקרים רבים זה יגרור התנהגויות של אגרסיביות או ביישנות או פיתוח של קשיים חברתיים. מכאן המצב עלול להידרדר עוד יותר.

למשל הורים רבים המזהים את קשייו החברתיים של ילדיהם מרגישים דאגה רבה שמא ילדם הינו ילד בעייתי שיתפתח למבוגר בעייתי. הילד חש את דאגתכם (ואת הביקורת שלכם על אופיו הבעייתי – שאתם עזרתם ליצור..) וכך תחושת ערכו הנמוך מעמיקה עוד יותר ומכאן גם קשייו מחמירים.

כאשר קשייו מחמירים הדאגה-ביקורת שלכם גוברת. כך המצב מדרדר.

ככל שעובר הזמן הביקורת שלכם עליו נראית לכם יותר ויותר מוצדקת והקשר שלכם להיווצרות הבעיה מלכתחילה נראה יותר ויותר קלוש, במיוחד לאור כל המאמצים הכנים שלכם לתמוך בילדיכם בצורות שונות שעשויות לכלול ביטויים מוגברים של אהבה וחיזוקים שונים.

אך שימו לב שבנקודה זו אתם משדרים לילדיכם מבלי משים שני מסרים הפוכים: מסר של חיזוקים תמיכה ואהבה, ומסר נסתר של "אתה ילד בעייתי, פגום ו/או חלש שאנחנו מנסים לחזק אותך בעזרת התמיכה שלנו".

איך מסרים כאלה היו גורמים לכם להרגיש?

לראות את ילדינו כ"מושלמים" ומיוחדים

הורים רבים מבינים אינטואיטיבית את הצורך להיזהר מכל גילוי של ביקורת על אופיו ופנימיותו של ילדם וחלקם נוקטים בגישה ההפוכה של הגזמה בחיזוקים ובמחמאות.

גישה זו טומנת בחובה סכנה גדולה מאחר וסביר להניח שככל שילדיכם יגדל הוא בהחלט עשוי לקבל פידבקים מציאותיים יותר והוא יבין יותר ויותר שאתם הגזמתם בהערכתכם החיובית כלפיו.

במצב זה הוא עלול לאבד את אמונו בכם ובהערכתכם החיובית כלפיו.
 

גרוע מכך הוא עלול להתחיל להאמין בכל ביקורת שהוא נתקל בה מחוץ לבית. הוא עלול להניח ששם בחוץ אין לילדים האחרים אינטרס לשקר לו, בניגוד אליכם שהתברר לו שאינכם אובייקטיביים.  

אז מה עושים?

כדי לשנות את המצב שנוצר או כדי לא ליצור אותו מלכתחילה ראשית חשוב לפתח חשיבה חדשה ובריאה ביחס לערכם של בני אדם באופן כללי.

ככל שתצליחו להבין, לראות ולחוש שכל בני האדם שווים ובעלי ערך כך תוכלו להוות מודל בריא ותומך ללא תנאי בילדיכם. (תוכלו לקרוא על כך יותר במאמר "כולם שווים, אבל אין שווים יותר?")

גישה זו הינה תנאי למרחב שבו הילד מצד אחד יוכל לחוש בעל ערך באופן בסיסי ויסודי ללא קשר להישגיו ומצד שני מרחב שבו ההנאה מעשייה, מהישגים ומחיי חברה נובעים באופן טבעי מחדוות חיים.

כאשר מבחינה פנימית אתם יודעים ומרגישים ומשדרים שילדכם שווה בכל מקרה (כמו כל הילדים!) זה לא כל כך משנה אפילו אם תתנו לילדכם פידבק שציור שהוא צייר למשל הוא לא הכי טוב, הוא ירגיש טוב ואף ישמח שתדריכו אותו כיצד להשתפר.

מצד שני הילד צריך לקבל פידבקים טובים על עצם המאמץ להשתפר (ללא קשר למידת ההצלחה בכך) ועל ההנאה שהוא מפיק ממה שהוא עושה.

כך, אם תעבירו את המסרים הללו בצורה טובה(מתוך אמונתכם העמוקה ולא רק כטקטיקה), לא תיווצר בילד שום תחושה שלילית ולא תיפגם שמחתו מלצייר ציורים וגם לא ייפגם הדחף הטבעי שלו להצטיין באופן כללי והוא לא יפתח פחד ביצוע או פחדים לנסות דברים חדשים – בדיוק התנאים שתומכים בהתפתחות, למידה והצטיינות.

חשוב להבין שגם במקרה והילד מצייר ציור יפה במיוחד ותצאו יתר על המידה מגדרכם אתם למעשה מחנכים אותו שערכו קשור למידת ההישג כלומר הוא ילמד שערכו תמיד יהיה תלוי ובסימן שאלה – ולכן הוא יחווה חרדות ביצוע.

אולי כשאתם קוראים שורות אלו אתם חשים שיהיה לכם קשה לנהוג באופן שאני מציע. זה בהחלט לא מפתיע בחברה התחרותית והמלחיצה שאנו חיים בתוכה. אך אם אתם רוצים לעזור לילדיכם אין עזרה טובה מזו. אפשר להעמיק בנושא זה ב "הישרדות מודרנית – הקרב על הערך העצמי".  

אוקי הבנו! אבל מה עושים אחרי שהנזק כבר נעשה?

זה תלוי בגיל של ילדכם וברמת התפתחותו/ה.

אם הוא בשלב שהוא כבר יכול להבין תוכלו להסביר לו את טעותכם ואחריותכם המלאה לרגשות שלו וכל מה שהתפתח בעקבות זאת.

תתנצלו, תאהבו אותו ואם באמת ובתמים תשנו את דרך חשיבתכם באופן עמוק אתם תראו שינויים משמעותיים בילדכם ששום פסיכולוג ילדים לא יוכל להתעלות עליהם.

אם ילדכם אינו בשלב שאפשר להסביר לו דברים כאלה, מספיק לשחזר בינכם לבין עצמכם (או בעזרת איש מקצוע) את המסרים המחלישים שהועברו על – ידכם ותיצרו התנסויות מתקנות.

ללא קשר לרמת התפתחותו של הילד היזהרו לא להיכנס לרגשות אשמה מוגזמים ולנסות לפצות אותו יתר על המידה.

טעיתם כמו רבים אחרים וממש לא בכוונה. הילד לומד גם מהאופן שאתם מתמודדים עם טעויות.

חשוב להבין שככל שאתם מפנימים באופן עמוק את החשיבה החדשה ולא רק כטקטיקה כך ההשפעה ויכולת הריפוי שלכם תגדל. אם זו רק תהיה טקטיקה הילד ירגיש שאתם משקרים גם אם הוא לא יאמר דבר על כך.

בהצלחה!!