בטחון עצמי – המשך יסוד חיים המונעים ממטרות


ארבעת המאפיינים של לחיות חיים עם כוונה ומטרות:

1. אחריות לבניית מטרות וכוונות.

2. להתעניין בזיהוי הפעולות הדרושות להשגת היעדים

3. לעקוב ולבדוק עד כמה ההתנהגות מיושרת קו עם המטרות. לשים לב לתוצאות של הפעולות.

4. לבדוק האם הפעולות שלנו מובילות לאן שאנו רוצים.

אחריות לבניית מטרות וכוונות

בשביל לשלוט בחיינו עלינו לדעת מה אנו רוצים, ולאן אנו רוצים להגיע. לשם כך עלינו להתעניין בשאלות הבאות:

מה אני רוצה עבור עצמי בעוד 5 10 20 שנה? מה אני רוצה שיהיה חלק מחיי, לאן אני רוצה להגיע? מה אני רוצה להשיג מקצועית ואישית? אם אני רוצה להתחתן, מדוע ומה מטרתי? בתוך מערכת יחסים מסוימת לשאול מהן מטרותיי? ביחס לילדיי, מה מטרותיי? במידה ויש לי שאיפות אינטלקטואליות או רוחניות, מהם? האם מטרותיי ממוקדות וברורות או שהן מעורפלות ולא מוגדרות?  

להתעניין בזיהוי הפעולות הדרושות להשגת היעדים

על מנת שכוונות יהיו באמת כוונות ולא חלומות בהקיץ עלי לשאול:

איך אגיע מהיכן שאני, לאן שאני רוצה? אלו פעולות דרושות? אלו תת יעדים צריכות להיות מושגות? אם דרוש ידע חדש, איך אשיג אותו? אם נדרשים משאבים חדשים, איך אשיג אותם?   כאשר מדובר במטרות ארוכות טווח, תמיד יהיו תתי מטרות וצריך תוכניות להשגתם. האם אנו לוקחים אחריות לחשוב על צעדים אלו?

ההצלחה שייכת לאלו העושים.

לעקוב ולבדוק עד כמה ההתנהגות מתאימה למטרות – לשים לב לתוצאות של הפעולות

יכולות להיות לנו מטרות מוגדרות בבהירות, אך שנסטה מהמסלול בגלל הסחת דעת, הופעת בעיות בלתי צפויות, משיכה לדברים וערכים אחרים, סדר עדיפות (לא מודע) אחר – שמחבל בכוונות המודעות שלנו, חוסר במיקוד מנטאלי, או כל התנגדות לפעול בהתאם להתחייבות שלקחנו על עצמנו.

מדיניות מודעת לנטר פעולות יחסית לכוונות עוזרת לנווט בבעיות מאין אלו. לפעמים צריך להתחייב מחדש, לחשוב מחדש מה הכי חשוב לנו, ולנסח מחדש את כוונותינו בהתאם.  

לבדוק האם הפעולות שלנו מובילות לאן שאנו רוצים

המטרות שלנו יכולות להיות ברורות, והפעולות שלנו יכולות להיות מתאימות לכוונה שלנו, אך בחישובינו הראשוניים לגבי הצעדים הדרושים לשם כך יכולים להתגלות טעויות.

אולי לא התחשבנו בעובדות מסוימות, אולי התפתחויות משנות את הקונטקסט – אז עלינו כל הזמן לשאול: האם האסטרטגיה והטקטיקה שלנו עובדות?

הפעולות שלנו עשויות להצליח ברמה אחת וליצור השלכות לא רצויות ברמה אחרת.

לדוגמה, לנדנד ולצעוק יכול לגרום למישהו לשתף פעולה בטווח הקצר, אך לגרום טינה ונטישה בטווח הארוך.

ע"י ניתור פעולותינו, נוכל לראות לא רק האם אנו משיגים את מה שרצינו, אלא גם האם "השגנו" דברים שלא התכוונו אליהם.  

הבהרות נוספות על חיים עם כוונה

* יש הטוענים לדוגמה הסופר והפסיכולוג אירווינג יהלום שהאמונה שהחיים לא מושלמים ללא הגשמת יעדים אינה נכונה. שחיים ללא יעדים אינם עובדה טרגית כמו שהיא מיתוס מערבי, יצירה תרבותית מלאכותית.

בניגוד לכך נתניאל ברנדון מסביר שחיים ללא הגשמת יעדים אינם אפשריים כלל בשום רמה. האלטרנטיבה להשגת יעדים כגישה הינה פאסיביות וחוסר מטרה, דבר שאינו אפשרי מאחר ואף לחיים של לימוד או מדיטציה יש את הכוונה שלהם.

* העובדה שחיים עם כוונה חיוניים לביטחון עצמי וערך עצמי אינו אומר שערכו של אדם נקבע ע"פ הישגים חיצוניים.

אנו מעריצים הישגים בעצמנו ובאחרים וזה טבעי לחלוטין להרגיש כך. עם זאת השורש של ביטחון עצמי וערך עצמי אינו בהישגים אלא בתרגול הפנימי שבונה איכויות פנימיות, שהן מה שמאפשר לנו להשיג.

כלומר העוצמה נמצאת במקור העושר ולא בעושר עצמו. בסיבה ולא בתוצאה.

* הישגיות ופרודוקטיביות יכולים להיות ביטוי של בטחון עצמי וערך עצמי גבוהים אך אינו הגורם העיקרי.

אדם הישגי יכול להתחבא מאחורי העבודה כדי לברוח מרגשות של בושה ואשמה הנובעים מחלקים אחרים בחייו (או מחוויות ילדות כואבות).

אם אדם טועה בכך שהוא מזהה את עצמו עם עבודתו, ולא עם האיכויות הפנימיות שמאפשרות עבודה, או אם אדם קושר את חווית הביטחון והערך העצמי שלו להישגים, להצלחה, להכנסה – הוא מסתכן.

לפעמים יש נסיבות כלכליות מחוץ לשליטתו שיגרמו לכישלון בעסק או איבוד מקום העבודה. זה יגרום לו להיכנס לדיכאון קיצוני. (בעיה שקורית בעיקר לגברים שחונכו חברתית לזהות ערך וגבריות עם תפקיד מפרנס המשפחה)

זה מספיק רע, בתקופות כלכליות קשות, לדאוג לכסף למשפחה ולעתיד- אך זה גרוע יותר, אם אנו מאפשרים לביטחון העצמי ולערך העצמי להיפגע תוך כדי קשיים אלו.

נדרשת יכולת והבנה יוצאת דופן כדי לא ליפול למלכודת של הטעות הזאת.

אדם שהוא כבר מבוסס בתוך עצמו, מבין שישנם דברים מחוץ לשליטתו ושאין זה אמור לפגוע בביטחון העצמי שלו.

זה לא שהוא לא יסבול או יחווה חרדה לגבי העתיד, אך הוא לא יתרגם את הבעיה למונחים של ביטחון עצמי וערך עצמי.   (אדם כזה גם לא יתחמק מהאחריות על דברים שהם כן בשליטתו)

כאשר השאלה לגבי ערכי עולה תמיד יש לשאול, האם המצב הוא בשליטתי? או האם זה לפחות קשור בקשר ישיר של סיבתיות לדברים שבשליטתי?

אם לא, זה לא קשור לסוגיות בטחון עצמי וערך עצמי ולא צריך להיתפס כך. לא משנה עד כמה כואבת הבעיה ברמות אחרות. יום אחד זה ילמד בבי"ס.

* השאיפה להגיע לאיזון בין להתאמץ להגשים מטרות עתידיות, לבין ללמוד ליהנות מרגע ההווה:

במידה ומטרתנו הינה להוכיח את עצמנו, או לגרש את הפחד מתחושת כישלון – קשה להשיג את האיזון המבוקש.

במצב זה אנו מונעים להישגיות יתר על המידה. המנוע שלנו אינו חדווה אלא פחד.

אך אם מטרתנו הינה ביטוי עצמי, יותר מאשר הצדקה עצמית, האיזון מגיע באופן טבעי יותר.

עדיין יהיה עלינו לחשוב איך ליישם את האיזון באופן יום יומי, אך החרדה מביטחון עצמי וערך עצמי פגועים, לא יהפכו את המשימה לכמעט בלתי אפשרית.

לחץ להתחיל, לתרגל ולעורר את המשאבים הפנימיים, ביחס לחיים המונעים ממטרות ובהירות כוונה