הצגה של ביטחון עצמי – מכיוון אחר

ב"הצגה של ביטחון עצמי – האם זה עובד?", דנתי באופן שבו הצגה של ביטחון עצמי יכול להוות שלב בפיתוח ביטחון עצמי ומדוע זה אינו מספיק בשביל פתרון עמוק לבעיית חוסר ביטחון עצמי. כאן אני רוצה להציע הסתכלות על הבחירה להציג את עצמך כבעל ביטחון עצמי מכיוון אחר לחלוטין.

קודם כל אני מציע להגות בשתי עובדות: ראשית בעובדה המצערת שאנו חיים בעולם עם סכנות, ביקורת אכזרית ותחרותיות. שנית, לעולם לא נהיה באמת הכי חזקים או הכי מתוחכמים או כל "הכי" אחר, מאחר ואין דבר כזה, זה פשוט לא מציאותי.

עכשיו, כאשר אנו לוקחים את העובדות האלה בחשבון וכאשר אנחנו מכירים בכך שלפעמים עלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו או לקדם את עצמנו, למרות רמת הכוח או היכולות העכשוויות שלנו, זה מאוד טבעי ומסתגל לעטות על עצמנו מסכות. ככה חיות מתנהגות בטבע כדי לשרוד.

אני מציג כאן גם את הצד הזה של המטבע, מאחר ועבור רבים עצם המחשבה על האפשרות להציג או לזייף ביטחון עצמי נחווה כדבר פתטי, כדבר שהם היו מתביישים בו בינם לבין עצמם, והם לא היו מרשים לעצמם בשל כך להקרין שום ביטחון עצמי שהם אינם חשים.

לדעתי, ואני אומר זאת כאדם שמילים כמו יושר, כנות ואמיתיות, אהובות וחשובות לי, יש בגישה ההחלטית הזאת נגד כל זיוף כזה, גאוותנות. מין גישה פנימית שחושבת שהיא אמורה להיות הדבר החזק או המוצלח ביותר תמיד.

זו גישה שאינה מכירה בפחד כרגש  לגיטימי ואף הגיוני. כאשר שודדים מישהו, לא הייתי ממליץ לו להיות ישר, ולהגיד את כל מה שהוא חושב על דרישותיו של השודד.

בהקשר זה, כדאי לדעת שבצבאות השונים מלמדים חיילים, בתפקידים מסוימים, להקרין ביטחון עצמי כדי לאיים על אויב, במיוחד במקרים בהם הם חלשים כמו למשל כשהחייל נפגע או שיש לו בעיה בנשקו.  

דווקא כאשר אדם מבין, שזה טבעי, הגיוני ומוצדק להקרין ביטחון עצמי גם כשהוא לא חש בטוח באותו רגע, הוא ירגיש ביטחון עצמי במובן שהוא ירגיש נוח עם עצמו, מכיוון שהוא לא יהיה בקונפליקט כנגד עצמו, הוא ירגיש שהוא פועל נכון.  

לסיום אוסיף שכמובן שאדם שמרגיש נוח להציג עצמו כבעל ביטחון עצמי (כלומר שהוא לא חושב שזה דבר פסול), עדיין יצטרך להתמודד עם פחד.

זאת מאחר ולהפגין חוזק שאין לך עשוי להיות מסוכן. וכמו שציינתי במאמר "הצגה של ביטחון עצמי, האם זה עובד?" טיפוח אומץ לב הינו מרכיב משמעותי ביותר בפיתוח ביטחון עצמי נרכש.