מה הקשר בין חרדה לבין ביטחון עצמי?
קודם יש לציין שישנם כמה סוגים של חרדה. חרדות יכולות גם לנבוע מגורמים שונים. כאן אתייחס לחרדות הקשורות לביטחון עצמי.
כדאי למי שסובל מחרדות לבדוק האם הקשר לביטחון עצמי שיוסבר כאן קשור אליו. זאת מאחר ובמקרים רבים מי שסובל מחרדות מאובחן כסובל 'ממחלה' ומומלצות לו תרופות פסיכאטריות שאולי עוזרות להשתלט על התקפי החרדה אך אינן פותרות את הבעיה מהשורש. ובמידה והחרדות נגרמות כתוצאה מבעיות הקשורות לביטחון עצמי אז במקום לפתור אותן ולחזק ביטחון עצמי תחושות הערך והביטחון רק נפגעות יותר.
רבים החווים חרדה מתקשים לשים את האצבע לגבי מה מעורר בהם חרדה בדיוק. הם יינטו לפרש (בעזרתם "האדיבה" של אנשי מקצוע) את החרדה הגדולה שהם חווים כלא הגיונית במיוחד ואף טיפשית או פשוט כמחלה כדי לא להעליב.
כאשר איני יודע איך להתמודד בסיטואציה מסוימת שעשויה לסכן אותי (לדוגמה שאנשים ידחו אותי ילעגו לי יכעסו עלי וכו') טבעי שאחוש מתח ואף חרדה מסוימת בסיטואציה זו.
במקום להתאמץ לברר עם עצמי, עם חבר או בעל המקצוע ממה בדיוק אני חושש, מדוע זה הגיוני שאני חושש וכיצד אני יכול להתמודד בסיטואציות כך שאוכל להגן על עצמי בהם, אני שם על עצמי תווית של סובל ממחלת חרדה ומנסה להרגיע את עצמי ע"י שכנוע עצמי שאין סיבה שאפחד.
כך אני מתרחק בדיוק ממה שיכול לפתור את החרדות שלי. כשלב ביניים תרופה או שיטות הרגעה מסוימות יכולות לעזור אך לבדן ישאירו את החרד משולל כוח ובלי מוטיבציה לפתור את פחדיו לעומקם.
כאן אתם עשויים לשאול "רגע, אך החרדה שלי התחילה מתי שהוא, עד גיל 'איקס' הרגשתי בסדר גמור. איך יתכן אם כן, שעד אז ידעתי להתמודד בסיטואציות, ופתאום הפסקתי לדעת?"
שאלה מצוינת. בתהליך הגדילה שלנו, כולנו בשלב מסוים, מתחילים להיעשות מודעים שלהתנהגותנו ולדברים שאנו אומרים, ישנם השלכות חברתיות והשלכות באופן כללי. זהו תהליך מורכב, אך לצרכים שלנו כאן, מספיק להבין שכל אחד מתחיל להיות מודע לכך בגיל אחר וכמובן שלמידה המודעות הזאת יש רמות שונות. כולנו מכירים אנשים (או את עצמנו) שבשלב זה או אחר הגדירו את עצמם כבעלי מודעות עצמית בהשוואה למה שהיו "פעם" ובהשוואה לאחרים.
עבור אנשים מסוימים התהליך הטבעי הזה שבו אנו מתחילים להיות מחושבים יותר, לתכנן את צעדנו ואת האופן שבו אנו מתנהגים ומדברים ומגיבים בסיטואציות השונות שבחיינו, עשוי להיות טראומתי.
בד"כ אנו מתחילים לפתח מודעות עצמית כאשר אנו מנסים להבין את קשיינו החברתיים או את חיי החברה הלא מספקים שלנו. במילים אחרות פעמים רבות אנו מתחילים לפתח מודעות עצמית חברתית מתוך מצוקה.
כאשר אנו פגיעים ואנו נעים במעבר חד מחוסר מודעות עצמית אל עבר מודעות עצמית, עלול להיווצר אפקט הגזמה שבו אני בוחן את עצמי בעיני נץ על כל צעד וצעד וחושש ממה שכל אחד עשוי לחשוב עליי.
חשוב להבין שכאשר אין ברשותי אמצעי הגנה חברתיים, כמו למשל היכולת להדוף או לתמרן סביב ביקורת לעגנית (העלולה אולי לגרום לאנשים להתרחק ממני), אז מה שעשויים לחשוב עליי יחווה כדבר מסוכן מאוד.
חשוב גם להבין שגם לאדם שלא מיומן במיוחד מבחינה חברתית, ישנם מיומנויות חברתיות מסוימות אך במצבו המודע החדש הוא כמעט ולא סומך עליהם. בשלב זה הוא אינו יודע אילו התנהגויות עוזרות לו ובאילו מצבים, ואילו מבין ההתנהגויות שלו מקשות עליו ליצור קשרים חברתיים ולהשיג את מטרותיו באופן כללי.
אנו מתארים כאן אדם במצב פגיע, שעובר שינוי גדול בבת אחת, ושאינו סומך על המיומנויות החברתיות שלו שצריך לפעול ולתקשר בתוך חברה מאוד ביקורתית כמו שכולנו יודעים.
למשל איך להתנהג כך שמחד שיכבדו אותי ומאידך שלא אתפרש כתוקפני? מתי לקחת משהו שאמרו לי בקלות מתי עדיף להגיב בתקיפות? איך לפרק כעסים שמופנים אליי? איך להתייחס כשצוחקים עליי או מתלוננים עליי? איך לשתף פעולה ולזרום עם הסביבה ואיך ליזום כיוון משלי? איך להסביר את עצמי כך שיבינו את כוונתי ולא יפרשו אותי כבעל כוונות רעות? איך להתנהג פתאום שונה מאיך שמצפים ממני, בלי לעורר ביקורת? איך להתנהג כך שגם אתקבל חברתית אך בלי לאבד את עצמי?
כאשר מוצאים את הדרך להתנהג ולהגיב באופן אפקטיבי במצבים כאלה, אני חש נוח ומוגן אני חש ביטחון עצמי.
לפני סיום אסביר שלמעשה כולנו כל הזמן מצויים בתנועת מטוטלת בין התנהגות אוטומטית לבין פעולות מודעות ומכוונות יותר. מסיבה זו רבים חשים מעת לעת תופעות הדומות לחרדה.
ולסיום שוב אזכיר שישנם סוגי חרדה שונים וגם גורמים שונים ולכן הכתוב כאן אינו מתייחס לכולם. אם זאת רצוי לבדוק את האפשרות שהצגתי כאן לעומק וזאת מאחר ובהרבה מקרים קשה מאוד לאדם לראות שהחרדה שהוא חש נובעת מכך שאינו יודע כיצד לנהוג ולהגיב כפי שהסברתי. לאדם עצמו הסובל מהחרדה,נדמה שפחדיו אינם הגיוניים, הוא נבוך ומתבייש מהם. וכאשר לא עושים מאמץ להגיע לראיה ובהירות של גורם החרדה, הוא פשוט יאובחן כבעל חרדה מוכללת ויקבל תרופות פסיכיאטריות.
